ייצוג עובדים ומעסיקים בכל הליכי דיני העבודה.
עסקאות מקרקעין, שכירות ופינוי שוכרים.
הכול על מקרקעין ושכירותייצוג חברות, הרמת מסך וסכסוכים בין בעלי מניות ושותפים.
עתירות וייצוג מול רשויות וגופים ציבוריים.
הכול על משפט מנהליעריכת צוואות, צווי ירושה, התנגדויות והסכמים בין יורשים.
הכול על ירושה וצוואותחפשו מאמרים, תחומי עיסוק, כלים, עורכי דין ועמודים.
לא נמצאו תוצאות. נסו מילת מפתח אחרת.
עשן החודר יום־יום מדירת שכן אינו עניין של טעם אישי. הדין הישראלי מכיר בו כ״מטרד ליחיד״, כפגיעה בזכות הקניין, ולעיתים אף כתקיפה של ממש. אנו מלווים בעלי דירות בתהליך מובנה — מאיסוף הראיות הראשוני ועד לפסק דין וצו מניעה.
כאשר עשן ממרפסת שכנה חודר דרך קבע לביתכם, מדובר לרוב לא רק ב״אי נעימות״ אלא בעוולה מוכרת בדין הישראלי. שלושה יסודות עומדים במרכז הבחינה המשפטית.
נדרשת הפרעה מוחשית ומהותית — לא קלת ערך וחולפת. בתי המשפט בוחנים את עוצמת ההפרעה ותדירותה, ולא את כוונת השכן המעשן.
הדגש הוא על התוצאה שחווה הנפגע — חוסר יכולת לפתוח חלון, לשהות במרפסת או לאוורר את הבית — ולא על שאלת ה״חוקיות״ של פעולת העישון עצמה.
הסבירות נמדדת באמת מידה אובייקטיבית של אדם סביר, תוך התחשבות באופי הבניין והשכונה — אך גם בערים ובבנייני מגורים צפופים קיים "קו גבול מינימלי" שאותו אין להנמיך.
הדין הישראלי פורש רשת חקיקתית רחבה שמעניקה עוגן לתביעה נגד מטרד עישון בבית משותף — הרבה מעבר לדיני הנזיקין הכלליים.
אוסר שימוש במקרקעין באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר או להנאה סבירה של שכן ממקרקעיו.
שימוש ב״חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר אחר״ במידה שיש בה להזיק, בניגוד לרצון הנפגע, עשוי להיכלל בהגדרת תקיפה.
אוסר גרימת ריח חזק ובלתי סביר המפריע לאדם בקרבת מקום, וקובע כי הפרתו דינה כדין מטרד ליחיד.
מאפשר לבקש מבית המשפט צו המורה לגורם המפגע להימנע מהמעשה, לתקן את המצב או למנוע את הישנותו — גם ללא הוכחת מטרד מלא.
נוכחות באוויר של חומר שעלול לגרום סיכון או פגיעה בחיי אדם, בבריאותו או באיכות חייו — הגדרה רחבה החלה גם על עישון מתמשך.
קובע במפורש כי חשיפת הציבור לעישון גורמת למוות, למחלות ולנכות — הצהרה תכליתית התומכת גם בתביעות אזרחיות בין שכנים.
מי שמזהם לרצונו את האוויר באופן המזיק בדרך כלל לבריאות בני אדם בסביבה — צפוי לעונש מאסר של עד שלוש שנים.
שימוש של בעל דירה ברכושו חייב להיות סביר ושלא ימנע שימוש דומה משכניו — עיקרון המעוגן פעמים רבות גם בתקנון הבית המשותף עצמו.
במקרים בהם העישון נלווה בהתנהגות מטרידה ומכוונת כלפי השכנים, נבחנת גם הפרה של החוק להגנה על שלוות חייו ופרטיותו של אדם.
לאורך העשורים גיבשו בתי המשפט מבחנים ברורים להכרעה בתביעות מטרד שכנים, ובשנים האחרונות הוחלו העקרונות הללו במפורש גם על עישון.
נקבע כי בהיעדר תקנות הקובעות מדד אובייקטיבי לריח, רשאי בית המשפט לקבוע על סמך עדויות חוש והתרשמות אישית אם מדובר במפגע חזק או בלתי סביר.
קבע כי הדגש בעוולת המטרד הוא על תוצאת המעשה כלפי השכן ולא על אופי הפעולה עצמה — גם נקיטת אמצעי זהירות סבירים אינה פוטרת מאחריות אם בפועל נגרמת הפרעה ממשית.
עיגנו את העיקרון שלפיו קיים ״קו גבול מינימום״ של איכות חיים שאין להורידו ממנו, יהיו שיקולי מאזן הנוחות אשר יהיו.
נדון קושי ההוכחה של נזק קרוב מעישון וכן הותוותה האפשרות לבסס תביעה על הפרת החוק למניעת עישון גם בהקשרים אזרחיים שבין שכנים.
נקבע כי להערכת נזק שאינו נזק ממוני — כגון חוסר נוחות מעישון — מצוידים בתי המשפט בכלים הדרושים מבלי להזדקק לחוות דעת מומחה.
נפסק כי מפגע ריח לסירוגין, גם אם אינו עולה כדי מטרד מלא, יכול להצדיק מתן צו מניעה מכוח הפרת חובה חקוקה.
בית משפט השלום ברחובות יישם את החוק למניעת מפגעים וקבע כי עישון החוזר על עצמו יום־יום ופוגע בשימוש הסביר של השכן בביתו מקים עוולת מטרד ליחיד.
לנוכח הסמיכות בין בית העסק לבתי המגורים, הגביל בית המשפט את השימוש בנרגילות עד להסדרה מקצועית של הנושא.
הניסיון מלמד שסדר פעולות נכון — עוד לפני פנייה לערכאות — משפר משמעותית את סיכויי התביעה ולעיתים אף מייתר אותה.
יומן אירועים מפורט, תיעוד בתמונות ווידאו, עדויות שכנים ובני משפחה, ואיסוף כל מסמך רפואי רלוונטי אם קיים.
שיחה מול השכן, פנייה לוועד הבית ולאגודה לתרבות הדיור, ובמקרים המתאימים גם למשטרה או למפקחת על המקרקעין.
דרישה פורמלית בכתב, הפורשת את הבסיס המשפטי המלא ואת הסעדים האפשריים, ומעניקה לצד השני הזדמנות אחרונה לתקן את התנהלותו.
ככל שהפנייה אינה נענית, מוגשת תביעה לצו מניעה קבוע נגד מקור המפגע, ולעיתים גם נגד בעל הדירה, לצד תביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו.
במקרה הצורך — ניהול הליך ערעור בערכאה גבוהה יותר, עד לקבלת הסעד המלא לו זכאים לקוחותינו.
הצגה כללית של אופן הטיפול בלבד; הסדר, השלבים והמועדים משתנים לפי נסיבות המקרה ובכפוף לבדיקה משפטית. אין באמור התחייבות לתוצאה כלשהי.
עוד כשהנושא לא הוכר כעילת תביעה סדורה, המשרד כבר ליווה משפחה שנלחמה על הזכות לנשום אוויר נקי בביתה — מבית משפט השלום, דרך זירת התקשורת הארצית, ועד לשולחן הכנסת. המאבק הזה הוא שהניח חלק מהיסודות לשפה המשפטית המוכרת היום בתחום.
ייצגנו את בני הזוג אליאס בערעור על פסק דין שדחה את בקשתם לצו מניעה נגד עישון פוגעני שחדר ממרפסת שכנים סמוכה לדירתם. בכתב הערעור נפרשה תשתית משפטית רחבה — מפקודת הנזיקין ועד להלכות עדכניות בדבר מעמדה של חוות הדעת הרפואית. בעקבות הגשת הערעור, השכנים המעשנים קיבלו את המלצת בית המשפט, וההליך הסתיים בהסדר לטובת הלקוחות.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו · ייצוג מערערים · הסתיים בהסדר לטובת הלקוחותייצגנו משפחה שהתגוררה בשכנות לבני זוג שבהם האישה עישנה עישון כבד ומתמשך במרפסת הפתוחה של דירתם, וביקשה לתבוע צו מניעה קבוע ופיצוי. במהלך ההליך עברו הנתבעים את מקום מגוריהם ולא המשיכו להתגורר בשכנות ללקוחותינו. בהמלצת בית המשפט הוסכם על דחיית התביעה שהפכה למיותרת בנסיבות אלה, תוך חיוב הנתבעים בתשלום הוצאות משפט משמעותיות ללקוחותינו — 15,500 ₪, בנוסף להוצאות קודמות שנפסקו במהלך ההליך.
בית משפט השלום בחדרה · הנתבעים עברו דירה · הוצאות משפט נפסקו לטובת הלקוחותהמשרד יזם וניסח הצעת חוק שמטרתה למנוע פגיעה קשה בבריאותם ובאיכות חייהם של שכנים בבית משותף, הנאלצים להסתגר בביתם בשל עישון שכנים. בהמשך להצעה, עו״ד אסף אמון הוזמן להתארח בתוכנית "חדשות הבוקר" עם ניב רסקין (קשת 12) יחד עם חבר הכנסת יהודה גליק ועם בני הזוג אליאס עצמם, כדי להציג בפני הציבור את הפגיעה היום־יומית ואת הצעת החוק.
בשיתוף ח״כ יהודה גליק · "חדשות הבוקר", קשת 12 · יולי 2018הפרשה זכתה לסיקור נרחב: כתבה ב-TheMarker על הייצוג בבית המשפט המחוזי ועל תוצאת ההליך, וכתבה קודמת בישראל היום תחת הכותרת "האם בקרוב לא תוכלו לעשן במרפסת?", לצד הריאיון הטלוויזיוני בנושא הצעת החוק.
TheMarker · ישראל היום · ריאיון טלוויזיונימה שהתחיל כסכסוך שכנים בודד הפך, בזכות ליווי משפטי עקבי, לתיק שהגיע לערכאת הערעור, לזירה הציבורית ולשולחן הכנסת — תוך שמירה מתמדת על טובת הלקוחות והאינטרסים שלהם כמוקד הטיפול.
מתיק פרטני ועד השפעה על השיח הציבורי בנושא
לא בהכרח. הפסיקה קבעה כי לצורך הוכחת אי־נוחות וחוסר נוחות מעישון, מצוידים בתי המשפט בכלים להעריך את הנזק ללא הזדקקות לחוות דעת מומחה. חוות דעת רפואית עשויה להידרש רק כאשר נטען נזק בריאותי ממוני קונקרטי וספציפי.
לא. זכות הקניין של כל דייר בבית משותף כפופה לחובת שימוש סביר שאינו פוגע בשכנים. גם פעולה חוקית כשלעצמה — כמו עישון — עשויה להוות עוולת מטרד אם היא גורמת בפועל להפרעה ממשית לשכן.
בין הסעדים האפשריים: צו מניעה קבוע המגביל או אוסר עישון באזורים מסוימים, פיצוי כספי בגין עוגמת נפש, אובדן הנאה מהדירה ולעיתים ירידת ערך, וכן החזר הוצאות ושכר טרחה.
כן. כאשר בעל הדירה יודע על המפגע — למשל לאחר שקיבל מכתב התראה — ובכל זאת אינו פועל למניעתו, עשויה לקום גם אחריותו האישית, לצד אחריות הדייר בפועל.
לא בהכרח. עוולת מטרד ליחיד עשויה להתקיים גם ללא הוכחת נזק מוחשי, כל עוד קיימת הפרעה של ממש לשימוש סביר או להנאה סבירה מהמקרקעין. גם רמת "אי נוחות" נמוכה מ"מטרד" מלא הוכרה כמצדיקה סעד.
משתנה בהתאם למורכבות המקרה, לשיתוף הפעולה של הצד השני ולעומס הערכאות. במקרים רבים ניתן להגיע להסדר כבר בשלב מכתב ההתראה, מבלי להזדקק כלל להליך משפטי.
הבהרה: האמור בעמוד זה מהווה מידע כללי בלבד, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו על נסיבותיו, ואין לראות באמור התחייבות לתוצאה כלשהי בהליך משפטי.
