לצורך קבלת זכאות לקצבת נכות כללית, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. בשלב שני ולאחר הגשת התביעה, יוזמן המבוטח להופיע בפני וועדה רפואית אשר תבחן את ליקויו ותקבע בהתאם אחוזי נכות.

בשלב שלישי ואחרון, התיק יועבר לייועצות בין גורמים שונים מטעם המוסד לביטוח לאומי, לצורך כימות וקביעת דרגתאי-השתכרות. אולם, בשונה מהשלבים הקודמים  סעיף 208 לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי התנאי לבחינת דרגת אי השתכרות הוא עמידה בסף מינימאלי של נכות רפואית בשיעור של 60 אחוז ובהתקיים תנאי ייחודי אף שיעור של 40 אחוז.

דרגת אי הכושר שתקבע לנכה, היא זו שבעצם קובעת את גובה הקצבה החודשית שיקבל. קיימות ארבע דרגות אי-כושר: 60%, 65%, 74% ו-100%. סכומי הקצבאות ליחיד ללא תוספות, נכון לשנת 2020, נעים בין 3321 ₪  ל-100% דרגת אי השתכרות לבין 1908 ₪ ל-60% דרגת אי השתכרות.

נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר של 100% יקבל קצבה מלאה, נכה שנקבע לו דרגת אי השתכרות של 74% ומטה יהיה זכאי לקצבה חלקית.

אם הנכה סבל מהליקוי או מהמחלה בטרם הגשת התביעה, ייתכן כי יהיה זכאי לקבל קצבה רטרואקטיבית לכל היותר לתקופה של עד 12 חודשים מיום הגשת התביעה.

על אף התנאי המגביל את גובה הכנסות של הנכה לשם קבלת קצבה, אין כל מניעה כי אדם המקבל קצבת נכות יעבוד במקביל לקבלתה, זאת עד לתקרה מסוימת הנקבעת בהתאם לדרגתו אי השתכרותו.