הגשת תביעות ייצוגיות

האם ניתן לדחות תביעה ייצוגית כאשר מדובר בנזק מזערי וקטן?

התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ומשתנה בהתאם למכלול הנסיבות ולא דווקא רק בהיקף הנזק. באותו עניין דווקא יש להוסיף, כי נזקים קטנים בנפרד לא היו מניעים מהלך משפטי ודווקא הגשת בקשה לתביעה ייצוגית במקרה זה בהחלט עונה על תכלית החוק ומטרותיו.

האם בית המשפט נדרש לבחון את כלל עילות התביעה או שמספיקה עילת תביעה אחת?

כנהוג בהגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית, כתב הבקשה יכלול עילות משפטיות חלופיות עם סעד זהה, אך ברגע שבית המשפט קבוע כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה לטובת התובעים באחת העילות אין הכרח לבחון את סיכויי קבלת יתר העילות. הסיבה לכך היא שמרגע קבלת התביעה באותה עילה, בית העסק נתון בסיכון לשלם את המחיר הכרוך בקבלת התביעה.

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית כאשר לא נגרם לתובע הייצוגי נזק?

בהתאם לסעיף 4(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, כל תובע ייצוגי חייב לכאורה להראות שאכן נגרם לו נזק. במידה ולא נגרם לו נזק, אין הוא יכול לשמש כתובע ייצוגי מטעם הקבוצה אותה הוא מעוניין לייצג.

האם ניתן להחליף את התובע הייצוגי?

החלפת תובע ייצוגי מתרחשת כאשר לא עומדת לתובע הייצוגי עילה אישית – כלומר לא נגרם לו נזק ולכן אין הוא יכול לשמש כתובע ייצוגי לקבוצה שאכן ארע לה נזק.

באילו מקרים יורה בית המשפט על החלפת התובע הייצוגי?

במקרים בהם לא ידע או יכול לדעת התובע הייצוגי כי אין לו עילת תביעה אישית, וכי התביעה הייצוגית נשענת על תשתית ראייתית ומשפטית מבוססת ובשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש באופן סביר והתברר כי לא עומדת לתובע הייצוגית עילה אישית – אז בית המשפט יורה על החלפתו בתובע אחר.

אך במקרה בו יכול התובע הייצוגי לדעת כי לא עומדת לו עילת תביעה ייצוגית, לא יורה על החלפת התובע הייצוגי.

האם תובע ייצוגי צריך לגלות כי היה מעורב בעבר בתביעות ייצוגיות דומות או זהות?

בהחלט כן. הסתרת מידע בנוגע לתביעות שהוגשו בעבר באותו עניין מפני בית המשפט מעלה חשש לחוסר תום לב מצד התובע הייצוגי ובמקרים כאלו עלול בית המשפט לדחות את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. הסיבה לכך נוגעת לעובדה כי המחוקק אינו מעוניין שהתביעות הייצוגיות יהפכו לכלי הפקת רווח אלא יישארו במתכונת של טובת הציבור בלבד וכי קיים חשש כי עניין התובענה הייצוגיות ינוהל בחוסר תום לב.

באילו נסיבות בית המשפט ימנה בודק?

כאשר הצדדים מבקשים מבית המשפט לאשר הסדר פשרה על בית המשפט לפעול בהתאם לס' 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, ולקבל חוות דעת מאדם בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, וזאת במטרה למנוע קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, שבה התובע המייצג יקבל תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה.

לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה מוודא בית המשפט כי ההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות חוק תובענות ייצוגיות.

כמה כסף אמור התובע הייצוגי לקבל מן התביעה הייצוגית?

בית המשפט לקוח בחשבון מספר פרמטרים שמהם הוא קובע את שכר הטרחה של הובע הייצוגי, כגון:

1. הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, במיוחד כאשר הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
2. התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
3. מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.
4. האם בקשת האישור עוררה שאלות הראויות לדיון והביאה גם למודעות והקפדה משמעותית, גם בעתיד, על הוראות הדין;
5. התועלת שהביאה הבקשה בעתיד בכל הנוגע לקיום החוק;
6. הסיכון שלקח על עצמו המבקש וההוצאות שהוציא.

לכן כל מקרה ומקרה נבחן לגופו, ותלוי בתועלת שהציבור זכה לה בעקבות התביעה (סכום הפיצוי שניתן לציבור בעקבות התביעה), בסיכון שלקח על עצמו התובע הייצוגי ועד כמה התביעה הייצוגית תרמה לקידום החוק.

מה זו בקשת הסתלקות?

תובע ייצוגי יכול להגיש לבית המשפט בקשת הסתלקות מן התביעה, משמע הוא אינו מעוניין להמשיך בניהול התביעה.

במקרים כאלו, יכול ביהמ"ש להורות על מינוי תובע מייצג ו/או ב"כ חליפי כדי להמשיך עם התביעה הייצוגית.

מה זו בקשת הסתלקות מתוגמלת?

ישנם מקרים בהם מוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותוך כדי ההליך ובעיקר לאחר קבלת כתב התשובה של הנתבע לבקשת האישור לניהול תובענה ייצוגית, עולה כי הנתונים ו/או העובדות שסבר התובע הייצוגי טרם הגשת בקשת האישור מלמדים כי אין היתכנות להמשיך בהליך המשפטי וכי בקשת האישור מיצתה את עצמה.

מקרה נוסף שיכול גם הוא להוביל להגשת בקשת הסתלקות מן התביעה יכול להתקיים כאשר הנתבע בחר לתקן את העוול שנגרם לציבור הרחב ואין כל טעם להמשיך בניהול התביעה שגם ככה מסבה לצדדים נזק ממוני לא מבוטל שנובע מן ההתדיינות המשפטית.

אז מה זו בעצם הסתלקות מתוגמלת?

במקרים כמו שצוינו לעיל, התובע הייצוגי מגיש בקשה לבית המשפט כדי להסתלק, לסיים את התביעה הייצוגית. המשמעות המשפטית של קבלת בקשת ההסתלקות תביא לדחיית התביעה האישית של התובע הייצוגי, אך אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי שאר חברי הקבוצה.  

בהתאם לס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תובע ייצוגי או ב"כ תובע ייצוגי לא יסתלקו מבקשה לאישור תובענה ייצוגית אלא באישור בית המשפט בלבד. בנוסף נקבע כי לא יקבלו בצורה ישירה או עקיפה טובת הנאה בקשר להסתלקות – ושוב רק באישור בית המשפט, אך זה לא מונע מן התובע הייצוגי לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה להסתלק מן התביעה.

במקרים אלו, יש שתי אופציות:

1. הראשונה – הבקשה להסתלקות מתוגמלת מוגשת בהסכמת הצדדים;
2. השניה – הבקשה מוגשת על דעת התובע הייצוגי וללא הסכמת הנתבע.

    

הסיבה שיש שתי אופציות נוגעת בעיקר לרצון התובע הייצוגי לקבל גמול עבור השקעתו ומנגד הנתבע מסרב לשם את הגמול, ובעצם הגשת הבקשה לבית המשפט "עוקף" התובע הייצוגי את הנתבע ומנסה לכפות את רצונו על הנתבע.

לאחר שמוגשת בקשת הסתלקות לבית המשפט ועימה הרצון של התובע הייצוגי לקבל גמול, בוחן בית המשפט האם בקשת האישור הראתה שהיתה קיימת עילת תביעה לכאורית, או שמא מדובר בבקשה חסרת סיכוי שנועדה מראש לכישלון. הדבר השני שאותו בוחן בית המשפט הוא האם הופקה תועלת לחברי הקבוצה בעקבות הגשת בקשת האישור, ובעצם היא זו שנשפה בעורף של הנתבע והובילה אותו כדי לתקן את העוול שנגרם לקבוצה.

חשוב לציין כי בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות התובע הייצוגי ו/או ב"כ התובע הייצוגי לא יהיו זכאים לתשלום כלשהו אלא באישור בית המשפט בלבד, ולכן פסיקת תגמול לתובע הייצוגי ולב"כ התובע הייצוגי הוא החריג לכלל.

לכן, מומלץ לפני שמגישים תביעות ייצוגיות, להגיש מכתב פניה לנתבע ע"מ לקבל את תשובתו הראשונית כדי להבין את חוזק התביעה הייצוגית ובעיקר כדי להימנע מהליכי סרק. מה גם כי מכתב מקדים בהחלט מגביר את מידת תום הלב של התובע הייצוגי כפי שקובע הדין.

האם בקשת הסתלקות יוצרת מעשה בית דין?

בקשת הסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין, החוסם מי מחברי הקבוצה לפנות לבית המשפט במידה ויגרם לו נזק בר פיצוי בגין טענות הזהות לאלה המועלות בתובענה ובבקשה לאישור.

האם ניתן לחייב תובע ייצוגי בהוצאות משפט?

נקבע על ידי בית המשפט כי, מכשיר התובענה הייצוגית הוא מכשיר דיוני בו אמורים להיות מיוצגים האינטרסים של הציבור הרחב כדי לשמר ולקדם את השימוש במכשיר התובענה הייצוגית, על בית המשפט לנהוג במתינות בבואו לחייב בהוצאות מבקשים שבקשתם נדחתה.

ככל שלא מדובר בתובענת סרק שהוגשה בחוסר תום לב, בית המשפט צריך להימנע מהטלת הוצאות אשר עלולות להרתיע תובעים פוטנציאליים מלנסות להגן על אינטרסים ציבוריים.

אך כמו בכל מקרה ומקרה, בית המשפט בוחן את הנסיבות הספציפיות, התנהלות דיונית (בזמן הדיון) ואף לפני כדי לקבוע האם להטיל הוצאות על התובע הייצוגי שבקשתו נדחתה או לאו.

האם ניתן לאחד מספר נתבעים בעת הגשת תביעה ייצוגית?

ס' 7 לחוק תובענות ייצוגיות מאפשר ריכוז תובענות שמתעוררת בהן שאלות זהות או דומות בעיקרן של עובדה ומשפט בפני בית משפט אחד וזאת מתוך שיקול של יעילות דיונית ומניעת החלטות סותרות בין בתי המשפט.

אלא  שעל בית המשפט לבחון האם ניהול התביעות יחד יתרום לניהול התביעה ולקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר או יקשה עליה?

ככול ולא נמצאות כבר בשלב הגשת הבקשה שאלות משותפות של עובדה ומשפט הדומות לכלל הנתבעים, ייטה בית המשפט שלא לדון בתביעה הייצוגית יחדיו, אלא יורה על פיצול התביעה או מחיקה על הסף.

מה עושים במקרה בו קיים קושי לאתר את חברי הקבוצה שנפגעה?

במקרים בהם קיים קושי באיתור חברי הקבוצה ופילוחם, יכול בית המשפט להורות על קיום של סקר, כי לענות על שאלות שמהן ניתן יהיה לדעת את היקף וגודל הקבוצה.

האם ניתן לבקש את החזר האגרה ששולמה לפתיח התיק בבית המשפט?

את האגרה לבית המשפט משלמים בני שלבים, בשלב הראשון בעת פתיחת התיק והגשת בקשת האישור לתביעה ייצוגית, והשלב השני הוא לפני קיום דיון ההוכחות. לרוב כאשר הצדדים מגישים לבית המשפט בקשה להסתלקות מתוגמלת, נוטה בית המשפט לאשר אי תשלום חלקה השני של האגרה, אך הדבר אינו בגדר החלטה מחייבת ונתון לשיקול דעת בית המשפט בלבד.

איך הכסף מחולק לאחר אישור תביעה ייצוגית?

במסגרת פס"ד בית המשפט מורה על הדרך שבה יחולקו הכספים שנפסקו לקבוצה שנפגעה ו/או לציבור הרחב, ולא קיימת חוקיות מסוימת הקבוצה בדין, אלא נתונה לשיקול דעת הערכאה השיפוטית.

האם משלמים מיסים על זכיה בתביעה ייצוגית?

בהחלט כן. במספר פס"ד שחלקם אף הגיע לפתחו של בית המשפט העליון נקבע כי על גמול של תובע ייצוגי יש לשלם מס.

מי מקבל הכי הרבה כסף בתביעה ייצוגית?

הציבור הוא הגורם שיקבל את רוב התמורה הכספית שתופק מן התובענה הייצוגית, לאחר מכן עו"ד שניהל את התביעה והתובע הייצוגי.

האם הגשת תביעה ייצוגית משתלמת?

ככול ומדובר על תביעה שהיא מבוססת על עובדות המלמדות על הפרה של הוראות החוק, הגשה של תובענה ייצוגית בהחלט מתגמלת.

האם כדאי וצריך להצטרף לתביעה ייצוגית?

באופן כללי ולאחר אישור התובענה כייצוגית בי המשפט יורה על פרסום הודעה בעיתונים וכל אדם שאינו מעוניין להיות חלק מן הקבוצה עליו להודיע על כך תוך 45 יום ממועד פרסום ההודעה.

מהם ההוצאות בהגשת תביעה ייצוגית?

תובע ייצוגי שמבקש לאמוד את ההוצאות שהוא אמור לשאת במסגרת ניהול התובענה הייצוגית, צריך לקחת בחשבון את ההוצאות הבאות כמפורט בטבלה:

מה עושים אם אין לי כסף לשלם עבור הגשת התביעה הייצוגית?

על פי חוק הוקמה קרן למימון תובענות ייצוגיות שניתן לפנות אליה כדי לקבל מימון וסיוע בניהול ההליך. את הבקשה ניתן להגיש לפני הגשת התביעה לבית המשפט או במהלכו (לפני אישור התובענה כייצוגית; לאחר אישור התביעה כייצוגית ולפני מתן פס"ד).

מי מרוויח מתביעה ייצוגית?

במידה והתובענה הייצוגית מתקבלת, ישנם מספר אנשים שעתידים לקבל פיצוי. ביניהם ניתן למצוא את  הקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית, אלו שלא היו מיוצגים אך במסגרת התובענה נפסק כי יפסק פיצוי ו/או הטבה כללית לכלל הציבור הרחב, התובע הייצוגי ובא כח התובע הייצוגי.

חשוב לציין כי הפיצוי לא בהכרח יהיה באותו היקף כספי ויכול ויינתן באמצעות הטבה כספית או אחרת.

תביעה ייצוגית – אני מה יוצא לי מזה?

תובע ייצוגי נוטל על עצמו סיכון בהגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית ולכן מן הראוי שגם יהיה זכאי לגמול עבור סיכון זה. הגמול של התובע הייצוגי נקבע בהתאם לשלב שבו הגיע ההליך וככול שההליך נמשך והתביעה אושרה ונתקבלה על ידי בית המשפט, יקבל התובע הייצוגי גמול גבוה יותר.

אך מעבר למשך ההליך, סך הגמול נקבע ביחס להיקף התביעה והסכום שהושב לציבור במסגרת התביעה, כלומר כמה כסף הוחזר לציבור בעקבות התביעה. ברור לכל שהחזר לציבור בסך 100,000 ₪ לא דומה להחזר של מיליון ₪ ולכן כל מקרה נבחן לגופו  ובהתאם להצלחת ההליך.

בהתאם לפס"ד שניתן בבית המשפט העליון בעניין סופרגז ואמישראגז הוחלט בהסכם פשרה על תשלום של 3.5% בתוספת מע"מ מסך הפיצוי שהושב לציבור.

באילו נושאים מוגשות תביעות ייצוגיות?

רבים לא מודעים לכך כי לא בכל נושא ניתן להגיש תביעה ייצוגית והמחוקק קבע מספר תחומים ונושאים שבהם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות. הנושאים הם:

• צרכנות  – תביעות בין עוסק לצרכן.
• ביטוח – תביעות כנגד חברת ביטוח, סוכן ביטוח או חברה המנהלת קופת גמל או קרן פנסיה.
• תאגיד בנקאי – תביעות כנגד בנקים, מוסד כספי או חברת שירותים משותפת – הכל בהתאם להגדרת המונח תאגיד בנקאי לפי חוק הבנקאות.
• הגבלים עסקיים – תביעות כנגד צדדים להסכם כובל או מי שיצרו מונופול בשוק.
• הפליה במקומות ציבוריים.
• הפליה במקום העבודה.
• תביעות של אנשים עם מוגבלות  – תביעות הנוגעות להפרת החוזק לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות ואף בענייני נגישות.
• תביעות לבית הדין לעבודה.
•  תביעות כנגד רשות להשבת אגרה או מס שנגבו שלא כדין.
• תביעות ספאם.
• תביעות כנגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית.

מהם סוגי הפיצויים שניתן לתבוע בתביעה ייצוגית?

המטרה בתביעה ייצוגית היא להחזיר את הנזק שנגרם לקבוצה המיוצגת ולמנוע הישנות אירוע זה בעתיד, כלומר לבצע הסדרה ותיקון. לכן כדי לתקן את העוול שנגרם בית המשפט יכול להורות על השבה הכספים ו/גם קביעת מנגנון פיקוח כדי האירוע לא יחזור בשנית.

היכן ניתן לראות את כל התביעות הייצוגיות שהוגשו?

באתר נט המשפט, תחת הכותרת פנקס תובעות ייצוגיות ניתן למצוא את כלל הבקשות וכתבי התביעה שהוגשו החל משנת 2013 (נכון לעכשיו).

מהי התביעה הייצוגית הגדולה ביותר שאושרה בישראל

מי משלם את שכר טרחת עורך הדין?

בתביעות ייצוגיות הלקוח אינו נדרש לשלם בגין שכר טרחת עו"ד כלל. עבודת עו"ד היא על בסיס הצלחת התביעה הייצוגית וככול והתביעה מסתיימת בהצלחה, מי שנושא בתשלום שכר טרחת עו"ד המייצג הוא הצד שנתבע והפסיד בהליך.

האם חברה יכולה לשמש כתובע ייצוגי?

חברה אינה יכולה לשמש כתובע ייצוגי על פי התנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות.

אני חושב שיש לי עילת תביעה כיצד מתקדמים?

כדי להתקדם עליכם ליצור עימנו קשר, או באמצעות השארת פרטים באתר ואנו נשוב אליכם באותו יום עסקים, ונבחן האם עילת התביעה שלכם מתאימה כתביעה ייצוגית, מאחר ויש רשימה מפורטת של מקרים בהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית. את הרשימה המפורטת תוכלו למצוא במאמר הבא.

במידה ועילת התביעה נמנית עם אותם מקרים בהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית, אנו בוחנים את סיכוי הצלחת התביעה היבט משפטי והיבט כלכלי. הכוונה בהיבט הכלכלי היא ההיתכנות הכספית שיכולה לנבוע כאשר התביעה תתקבל. שכן המשאבים הרבים הנדרשים בניהול תביעה ייצוגית נבחנים במשקפיים של עלות מול תועלת, ובמידה והתועלת לא תהיה מספקת, ייתכן ונמליץ לא להגיש את התביעה.

איך ניתן להבטיח שהמידע שאמסור ישמר חסוי?

המידע הנמסר למשרדנו נשמר בסודיות מוחלטת וחל עליו חיסיון עו"ד לקוח. המשרד מתחייב לא לעשות כל שימוש במידע שנמסר באמצעות הלקוחות ולא להעבירו לצד שלישי ללא הסכמת הלקוחות. חשוב לציין, כי גם לאחר שפניתם אלינו ומסרתם לנו את המידע, הנכם רשאים להחליט לא להגיש את התביעה באמצעות משרדנו, או בכלל.

תהליך של בניית תביעה ייצוגית?

שלב ראשון – עו"ד בוחן האם התביעה מתאימה לשמש כתביעה ייצוגית. כאשר לקוח יוצר קשר עם משרדנו בנוגע לתביעה ייצוגית פוטנציאלית, עורך דין המומחה בתחום מעריך את עילות התביעה ובוחן את חוזק הראיות כדי לקבוע אם ניתן להגיש תביעה. במסגרת הבחינה המשפטית נבדקים, בין היתר:

בתור משרד שחרת על דגלו לקדם אג'דנות חברתיות, אנו מסייעים ללקוחות המשרד להבין לעומק את נושא התובענות הייצוגיות ועוזרים ללקוחות לנקוט פעולה ולהגיש תביעה ייצוגית כנגד תאגידים וגופים אשר מעדו ופגעו בציבור רחב.

1. האם התביעה התיישנה;
2. האם הוגשה תביעה באותו עניין לבית המשפט.
3. האם הוגשו תביעות דומות לבית המשפט וקיימים פס"ד קודמים ו/או שבית המשפט נתן את דעתו באותו נושא, ומעל לכל – האם התביעה התקבלה.
4. האם החברה/ הרשות הציבורית נמצאת בהליך של פירוק או שיש הגנה כלשהי המונעת את הגשת התביעה.
5. האם הלקוח כשיר לשמש כתובע ייצוגי מאחר ולא כל אדם יכול למלא תפקיד זה.

הבחינה המקדמית חשובה מאוד מאחר ובתי משפט ידחו תביעות סרק או לחילופין תביעות שאינן מתאימות לניהול כתביעה ייצוגית, ולכן חשוב שעורך הדין יעריך נכון את התביעה הפוטנציאלית לפני הגשת התביעה.

שלב שני – איסוף הראיות ושליחתם למשרד עוה"ד. במעמד הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית יש להראות כדי קיימות ראיות המלמדות על אירוע שיטתי ולא על מקרה יחידני, בו קיימת תקלה נקודתית. לצורך כך, יש לבחון את היקף הראיות ולעיתים אף לאסוף ראיות נוספות כדי לבסס את עילת התביעה בצורה מקיפה ויסודית.

שלב שלישי – הכנת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית וכתב התביעה.

שלב רביעי – הגשת המסמכים לבית המשפט המוסמך, בהתאם לסמכות המקומית (באיזה אזור מגורים) והעניינית (בהתאם לעילות התביעה והסעד המבוקש – בית משפט שלום או מחוזי).

שלב חמישי – קבלת אישור מבית המשפט על פתיחת התיק.

שלב שישי – המצאת הבקשה לנתבע לצורך הכנת כתב תשובה לבקשת האישור שהוגשה.

שלב שביעי – הגשת כתב תשובה לתשובת הנתבע (נועד כדי להדוף את טענות הנתבע).

שלב שמיני – הליכי גילוי מוקדם, כגון גילוי מסמכים, ושליחת שאלון.

שלב תשיעי – בקשות מקדמיות טרם הדיון.

שלב עשירי – דיון קדם משפט. בדיון זה סוקר בית המשפט את הבקשה שלפניו תוך העלאת נקודות חוזק ותרופה וממליץ על דרכי ניהול המשך ההליך – הפניה לגישור, מחיקת ההליך או קביעת מועד לדיון הוכחות.

ככול והצדדים הופנו לגישור – יעלו את טענותיהם בפני המגשר כדי להגיע להסכמות. ככול ולא תהיינה הסכמות יחזרו הם לבית המשפט להמשך ניהול ההליך.

מחיקת ההליך – בית המשפט יכול להתרשם כי אין ממש בבקשת אישור התביעה כייצוגית, ויכול הוא להמליץ לתובע "להסתלק" מן הבקשה. ההסתלקות יכולה להיות מתוגמלת, כלומר התובע יהיה זכאי לפיצוי כספי או הסתלקות שאינה מתוגמלת וללא פיצוי כספי.

קביעת דיון הוכחות – לצורך הוכחת ההליך, ייקבע מועד לדיון הוכחות שבו שני הצדדים יחקרו בחקירות נגדיות ובסיום יסכמו את ההליך. לאחר קבלת הסיכומים, יורה בית המשפט על אחד מבין השתיים 1) אישור לניהול התביעה כייצוגית. 2) דחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

ככול ובית המשפט יורה על אישור ניהול התביעה כייצוגית, תתנהל התביעה הייצוגית עד למתן פס"ד.

כמה זמן נמשכת תובענה ייצוגית

תובענה ייצוגית יכולה להימשך שנים או חודשים, הכל תלוי בצדדים לתובענה.
לאחר הכנת התובענה הייצוגית מגישים אותה לבית המשפט לאישור. לאחר אישור בית המשפט נפתח התיק ומתקבל מספר הליך המציין את החודש והשנה שבו התובענה נפתחה.

בית המשפט קובע מועד לדיון, בדרך כלל בין 6-7 חודשים קדימה, תלוי עומס בבית המשפט וכדי לאפשר לצדדים להגיש את כתבי הטענות מטעמם.
לאחר מכן יש לנתבע 90 יום להגיש כתב תשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
בתום פרק הזמן, עומד לתובע הייצוגי 30 יום להגשת כתב תשובה מטעמו על כתב התשובה מטעם הנתבע.
עד לנקודה זו כבר חלפו להם 4 חודשים, וזאת בהנחה כי הצדדים לא ביקשו ארכות או חלו פגרות או חגים באמצע.

לאחר שהצדדים הגישו את כתבי הטענות מטעמם, יפגשו הצדדים אצל מגשר או בבית המשפט לצורך קיום קדם משפט.
ככול והתיק לא נסגר בפשרה ונוהל דיון הוכחות, יחלפו להם בין שנתיים לשלוש שנים לערך עד שהתובענה תסתיים. ישנם מקרים בהם התובענה הייצוגית נמשכה גם הרבה מעבר (4-5 שנים) וכל מקרה לגופו

האם בית המשפט מחויב לאשר הסכם פשרה בתובענות ייצוגיות?

לעיתים רבות בהמלצת בית המשפט ובסיוע מגשר, מגיעים הצדדים להסכם פשרה אשר מייתר את המשך בירור התובענה הייצוגית, ומביאים הסכם זה לאישור בית המשפט.
חשוב לציין כי בית המשפט אינו משמש כחותמת גומי ובהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא הוא, כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

כמו כן, כאשר בית המשפט שוקל את איכותו של הסכם הפשרה, נדרש הוא לבחון את השיקולים להלן: הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; התנגדויות לאישור הסדר הפשרה ככל שהוגשו; השלב בו נמצא ההליך; הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

למען אלו שאינם בקיאים במונח מעשה בית דין, הכוונה להחלטת שיפוטית מחייבת שממנה לא ניתן להגיש תביעה נוספת באותו נושא.
בתוך הסכם הפשרה בית המשפט מתייחס גם לשכר טרחת עוה"ד והגמול לתובע הייצוגי. במקרים בהם שכר הטרחה שהוסכם על ידי הצדדים אינו מאושר על ידי בית המשפט, ונפסקים סכומי כסף נמוכים יותר ואלו עוברים לטובת הקבוצה שנפגעה.