אדם הסובל מליקוי או מחלה וכתוצאה מכך איבד את כושרו להשתכר בלפחות 50 אחוז ונקבע לו ע"י ועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי נכות רפואית מינימלית של 60 אחוז ובמקרים מסוימים אף 40 אחוז, עלול להיות זכאי לקצבת נכות.
הזכאות לקבלת קצבת נכות מותנית בעמידה במבחני סף שונים, בין היתר, גיל, תושבות, נכות רפואית, דרגת אי כושר וגובה הכנסתו של הנכה.
דגש חשוב לגילו של מגיש התביעה, זאת מאחר ומגיל הפרישה לא תבחן כלל תביעה לנכות כללית.
נכות יכולה להיקבע באופן קבוע או באופן זמני. אולם, תנאי לקבלת הגמלה הוא שהמבוטח איבד את דרגת אי השתכרות לתקופה ממושכת של ששה חודשים לפחות. לשם המחשה, אדם הסובל מליקוי שבגינו איבד את כושרו להשתכר במשך 5 חודשים לא יהיה זכאי לקצבת נכות.
נכה שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי עשוי להיות זכאי להטבות נוספת כגון, שיקום, ניידות, שירותים מיוחדים וכיו"ב.
