מחד גיסא, טוען יעקב כי זוהי זכותו הלגיטימית לעשות בביתו ככול העולה על רוחו ואין כל איסור קיים בחוק הקובע אחרת. מאידך גיסא, טוען יצחק שנפגע מפעולות העישון כי העשן חודר לביתו, מפריע לשלוותו ואין באפשרותו להתגונן מפני המטרד.

בטרם נצלול ללשון החקיקה כפי שיפורט להלן, נקדים ונאמר כי קיימת מגמה כלל עולמית למיגור תופעת העישון, מתוך רצון עז להפחית את אחוז המעשנים בקרב הציבור, וזאת על ידי חקיקה מתקדמת הבאה לידי ביטוי בפרסום נרחב והבאת המידע בדבר סכנות העישון לציבור הרחב עד כדי הטלת איסור גורף.

סכנות העישון

מידי יום מתפרסמים מחקרים ומאמרים בנושא העישון באשר להשפעתו ההרסנית ומידת תרומתו לשיעור תמותת בני האדם. עוד יצוין, כי על לא מכבר התקיים ברחבי העולם היום הבינלאומי ללא עישון. קצרה היריעה מן היכולת לסקור את הנושא בצורה מפורטת, אך לשם המחשת הדברים, יוצג בזעיר אנפין מן המידע שפורסם על ידי משרד הבריאות לציבור הרחב בהתאם לחוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, התשס"א -2000. מעיון בדוח עולה:

"העישון הינו מהגורמים המרכזיים לתחלואה ותמותה בישראל. ניתן להעריך כי בשנת 2016 נפטרו כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון כ- 8,000 ישראלים, מהם כ- 800 כתוצאה מתחלואה שנגרמה מחשיפה לעישון כפוי…"

"משרד הבריאות מגבש כעת תכנית מקיפה לצמצום העישון ונזקיו, אשר תכלול שיפור ההגנה מפני חשיפה לעישון כפוי במקומות ציבוריים והרחבת ההגבלות על עישון במקומות ציבוריים שונים…"

בדוח מאת מרכז המידע והמחקר של הכנסת שנערך בתאריך 16.2.2011 מתוארים בהרחבה נזקי העישון המשני:

עשן משני הוא העשן הנפלט מסיגריה, בדרך כלל יחד עם העשן הישיר שהמעשן נושף, והוא רעיל פי שלושה עד ארבעה מן העשן הישיר. יותר מ- 4,000 כימיקלים זוהו בעשן הטבק, ולפחות 250 ידועים כמזיקים ויותר מ-50 מהם מסרטנים. הזיהום מעישון עשוי להגיע לרמות גבוהות הרבה יותר מהזיהום רעלים סביבתיים אחרים, כגון פליטה מכלי רכב. מחקרים הראו כי רמות הזיהום מעישון במקומות סגורים גבוהות מאלה שנמצאו סמוך לכבישים סואנים, מוסכים סגורים וסופות אש.

עשן משני יכול להתפשט בין חדרים בבניין אף אם דלתות אזור העישון סגורות. הזיהום נותר זמן רב לאחר סיום העישון הפעיל, ולאחר מכן נדבק לשטיחים, לווילונות, לבגדים, לאוכל, לרהיטים ולחפצים. רעלים אלו עלולים להישאר בחדר שבועות וחודשים, אף אם החלונות פתוחים או משמשים בו מאווררים או מסנני אוויר.

על-פי מחקרים כל רמת חשיפה לעשן משני מסוכנת. עשן משני גורם לכ-600,000 מקרי מוות בשנה בעולם, כ-31% מהם בקרב ילדים וכ-64% בקרב נשים.

ובכן מה אומר המחוקק בנושא?

ישנם מספר חוקים המתייחסים לנושא העישון, כגון: חוק המקרקעין; פקודת הנזיקין; חוק למניעת מפגעים; לחוק מניעת מפגעים סביבתיים; חוק אוויר נקי. להלן הסעיפים הרלוונטיים:
סעיף 14 לחוק המקרקעין קובע:

הגבלת זכויות
בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר.

בעיון בסעיף לעיל, ניתן להבחין כי זכויות במקרקעין אינן מוחלטות (בכל הנוגע להיקף השימוש) ואין הבעלות מקימה זכות כדי לפגוע באחר. בשים לב ללשון הסעיף כי מדובר על "אי נוחות", מה שלעצמו מלמד על רצון המחוקק לאפשר לפעולות רבות להיכנס תחת אותה הגדרה רחבה.

סעיף 3 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961:
לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים

סעיף 1 לחוק מניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב-1992 קובע כי מפגע סביבתי הוא כל אחד מאלו:

"מפגע סביבתי" – זיהום אויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט, והכל כשהם בניגוד לחיקוק, לצו, לתכנית, לרשיון עסק או לכל היתר או רשיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם; לענין זה "תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965;

סעיפי חקיקה אלו מלמדים על רצון המחוקק והחשיבות הרבה בשמירה על איכות חייהם של התושבים מפני הסכנות הרבות הבאות לידי ביטוי בזיהום אוויר שיש בידו לפגוע בבריאות האדם ובין אותן סכנות נמנה גם העישון.

אז כיצד ניתן להתמודד עם התופעה בעזרת כלים משפטים נוספים?

מלבד ההתייחסות בחוק המקרקעין כפי שפורטה לעיל, נראה כי סעיף 44 לפקודת הנזיקין, הדן במטרד ליחיד מעניק יכולת לקבל פיצוי בגין עוולה זו.

מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם;

מעיון באמור, ניתן לראות כי אדם המפריע לאדם אחר לעשות שימוש סביר במקרקעין או מונע הנאה סבירה מפר את הדין ועלול למצוא עצמו מתגונן בבית המשפט בגין מעשיו.

פקודת הנזיקין מצטרפת לשאר החוקים שצוינו לעיל וצירופם יחד מקים תשתית משפטית ענפה בה ניתן להגיש תביעה לבית המשפט כדי לקבל סעד ו/או פיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מחשיפה לעישון. ויודגש, אין המדובר בחשיפה שולית וזניחה אלא בשימוש לא סביר ופגיעה מתמשכת, יום יומית הפוגעת בזכותו של פרט לשאוף אוויר נקי בביתו.

הרחבת האיסור לעשן במקומות ציבוריים

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה בחודש מאי את הצעת משרד הבריאות להרחבת צו למניעת עישון במקומות ציבוריים כך שיכלול גם בתי חולים ומרפאות בטווח של 10 מטרים מהיציאה והכניסה, כפי שקיים כיום בכניסה למגדלי משרדים. כמו כן, יכלול הצו איסור על עישון במרחק של פחות מ-10 מטרים מאירועי תרבות והתקהלות במקומות פתוחים של 50 אנשים או יותר, משרדי ממשלה לרבות מועצות דתיות, עיריות ובתי משפט ואיסור עישון גם בחניונים, גני חיות, מקומות נוספים שבהם מתקיימת פעילות גופנית (גם באוויר הפתוח, כמו מגרש כדורסל ומתקני כושר תחומים), בריכות שחייה, באזורי כניסה לגני ילדים, בגני שעשועים ועוד.

לסיכום, ולאור הסקירה המשפטית מומלץ לא לשבת על המדוכה אלא להעלות את הנושא על ראש סדר היום, כדי לסייע גם ליצחק וגם ליעקב לשמור על בריאותם ולא פחות חשוב לאזן בדבר זכויותיהם במקרקעין משותפים.

משרד עו"ד אמון, עוסק בליווי בעלי נכסים הגרים בבית משותף מרובה דיירים ומסייע לאלו המבקשים לשמור על רכושם ועל זכותם לעשות שימוש סביר בביתם בקרות סכסוך בין שכנים המתגוררים זה לצד זה.