אם כן, אז כיצד ניתן לקבוע מהו שיעור הניכוי המותר בחוק? סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר תשי”ח-1958 מתיר ניכוי של “דמי טיפול ארגוני” מעובדים שאינם חברים בארגון עובדים, וניכוי בסכום גבוה יותר המכונים “דמי חבר” מעובדים החברים בארגון עובדים.

לכן נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כאשר מקום העבודה מנכה משכרם של העובדים דמי חבר למרות שאותם עובדים לא ביקשו כלל וכלל להיות חברים בארגון העובדים, ובטח שלא להפריש משכרם עבור שירותים שכלל לא ביקשו.

חשוב לציין כי ההפרשים בין דמי החבר לדמי הטיפול המקצועי יכולים להיות עשרות שקלים מידי חודש ובמצטבר יכולים להגיע לאלפי שקלים, ולמרות שמדובר בסכומים לא מבוטלים רבים מבין העובדים לא טורחים לעמוד על זכותם ולתבוע את המעסיק ומשלימים עם הגזרה.

הדרך הנכונה והיעילה לטיפול במצבים בהם סכום התביעה האישית הוא נמוך יחסית ביחס לעלויות הנדרשות לצורך הגשת תביעה –  הגשת תביעה ייצוגית.

מהי תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית היא תביעה בה תובע שיש לו עילה אישית, כלומר נגרם לתובע נזק כספי קטן יחסית, אך ככול הנראה הנזק שנגרם לתובע מעורר שאלות מהותיות עובדתיות או משפטיות הנוגעים לאנשים נוספים, ולכן מוגשת תביעה ייצוגית בשמם של אנשים נוספים.

בהליך של הגשת תביעה ייצוגית, אותו תובע מגיש תביעה בשם כול אותם אנשים שנפגעו גם כן, ולמרות שאין כל קשר אישי, משפחתי או כל הכרות מוקדמת, יכול אותו תובע ייצוגי לתבוע את הנזק עבור כולם, ובמידה והתביעה מתקבלת – כל חברי הקבוצה יזכו לקבל את הפיצוי למרות שלא טרחו להגיש תביעה.

המטרה בקיום תביעה ייצוגית היא לחסוך הליכי משפט נוספים ולהכריע בשאלות משותפות ולמנוע סתירות בין בתי משפט שונים.

כמה עולה להגיש תביעה ייצוגית?

הגשת תביעה ייצוגית אינה כרוכה בתשלום לעו”ד המייצג, ופרט לאגרת בית המשפט והוצאות נלוות הנדרשות לצורך הוכחת התביעה אין התובע הייצוגי נדרש לשלם כספים נוספים.

בנוגע לשכר טרחת עו”ד – השכר נקבע על ידי בית המשפט או במקרה של פשרה שכר הטרחה נקבע על ידי הצדדים ומשולם על ידי הנתבע. כך גם הגמול  שמשולם לתובע הייצוגי שנועד לפצות אותו על הסיכון שנטל לצורך הגשת התביעה הייצוגית.

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד מקום עבודה כאשר חל הסכם קיבוצי?

חוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו-2006 מגביל את האפשרות של עובד להגיש תובענה ייצוגית במקרה שחל על העובד הסכם קיבוצי והמעסיק של אותו עובד צד להסכם הקיבוצי. ההגבלה מגיעה מסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

אם כן, בהתאם לתקנות נוצר מצב שלא מתקבל על הדעת, מאחר ובהחלט ייתכנו מקרים שבהם זכויות העובדים במקום העבודה לא נאכפות וקיים איסור לתבוע את המעסיק.

במרוץ הזמן הוגשו מספר תביעות ייצוגיות כנגד מקומות עבודה ובית הדין הארצי קבע כי סעיף 10(3) לתוספת השנייה אינו מהווה מחסום בלתי חדיר המונע הגשת תביעות ייצוגיות – גם כאשר העובד והמעסיק צדדים להסכם קיבוצי.

בנושא זה נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי תכלית חוק תובענות ייצוגיות ביחד עם הפרות זכויות עובדים במקום העבודה, מקנה לבית הדין שיקול דעת לאשר הגשת תביעות ייצוגיות כאשר ארגון העובדים לא פועל לאכיפה מלאה של זכויות העובדים ואין זה נכון לתת למקום העבודה חסינות מפני תביעות כנגדו.

פרשנות זו מתיישבת עם הצורך לפתור את “בעיית הנציג” במקום העבודה – בעיה זו מתייחסת למצבים שבהם הגורם שאמור לייצג צד מסוים, לא עושה זאת מתוך מניעים פסולים והוא חוטא לחובתו. בהקשר זה, ארגון העובדים הוא אחראי להגן על האינטרסים של העובדים, שגם ככה מוחלשים במקום עבודתם, ועובדים אלו מוצאים עצמם לא מיוצגים כראוי על ידי ארגון העובדים מסיבות הנוגדות את תכליתו של ארגון העובדים.

האם חלה חובה על העובד לפנות לארגון העובדים לפני הגשת התביעה?

בית הדין הארצי קובע שכדי להגשים את חוק תובענות ייצוגיות על העובד לפנות לארגון העובדים בכתב כדי לאפשר לארגון העובדים לנקוט יוזמה ולבצע פעולות במטרה לפתור את הסכסוך ולהימנע מהליך משפטי. הפניה בכתב לארגון העובדים נדרשת מתוקף עקרונות של הוגנות, יעילות משפטית ותום לב.

האם ניתן להצטרך לארגון עובדים רק בגלל שעובד לא הלין על הניכוי משכרו?

הצטרפות לארגון עובדים לא מתבצע במחדל, ורק בגלל שהעובד לא שם לב, או לא התלונן במפני המעסיק על ניכוי שלא כדין. חופש ההתאגדות אינו מאפשר הצטרפות לארגון עובדים בניגוד לרצונו של העובד ויש בכך כדי לפגוע בעקרונות חוקתיים.

לסיכום ולאחר שדנו בכלים המשפטיים העומדים לרשותו של העובד, כאשר זכויותיו נרמסות במקום העבודה, ומנכים משכרו סכומים בניגוד לדין, ניתן לתבוע מן המעסיק את ההפרשים, בין דמי החבר לבין דמי הטיפול המקצועי בשמו של העובד וכלל העובדים.

אנו ממליצים לפנות למשרדנו בכל סוגיה הקשורה לדיני עבודה וזאת במטרה להביא למימוש זכויותיכם הקבועות בחוק.

בהערת אגב, לאחרונה משרדנו הגיש תובענה ייצוגית כנגד חברת בת של הסתדרות מאחר וניכתה משכרם של כלל העובדים דמי חבר, למרות שלא טרחה לבדוק כלל האם הם חברי הסתדרות.